יזמות

"אתה יכול להיות יזם, ולא חשוב מה ה-I.Q שלך, מה יכולתך הגופנית, מתי נולדת ומאיזה מין אתה. ואל תטעה - יזמים הם אנשים מאוד מיוחדים, אבל לפני שהפכו ליזמים, הם היו אנשים רגילים... אתה יכול ללמוד את כל מה שצריך , כדי להיות יזם. אתה רק צריך רצון ונכונות ללמוד. עליך להיות קשוב ומכוון למטרה".
שפסקי " יזמים נוצרים ולא נולדים ", 1995

מהו החינוך ליזמות?

החינוך ליזמות הוא תהליך חינוכי שיטתי המכוון לפיתוח כישורים ומיומנויות של פרט יזם תוך מימוש מיזמים לרווחת הפרט והסביבה האנושית, החברתית והפיזית. אם נדרש להגדרה אחת אז יזמות היא היכולת להוציא רעיון מהכוח אל הפועל.

אבל התהליך היזמי הוא קודם כל הנוכנות לקחת את ההזדמנויות בשתי ידיים ולנסות בלי לפחד לטעות. לאסוף את עצמך לאחר כישלון וללמוד מהטעויות. וינסטון צ'רצ'יל מצוטט כמי שאמר: "הצלחה היא תנועה מכישלון לכישלון, מבלי לאבד את ההתלהבות". זה לא מקרי שהשיעורים הראשונים באמנויות לחימה ובסקי מוקדשים לנפילות. מי שיודע ליפול נכון, לקום מהר וללמוד מכל נפילה, מוצא את עצמו חופשי יותר להתנסות, לפרוץ גבולות, להעיז ולהצליח. בנוסף, הוא גם יודע שכישלון אינו סוף העולם או סוף הקריירה. להיפך, הוא יכול לשמש כמאיץ לכיוונים חדשים ולהצלחה גדולה. אם תצליחו ליצור קריירה נטולת כשלונות גדולים, ייתכן שזה אומר ששיחקתם בזהירות מוגזמת. העזו יותר. נסו דברים שאינכם מבינים בהם. הבטיחו הבטחות שאינכם יודעים איך לממש. פעלו מתוך כוונה ונחישות להצליח, ובמקרה שתיכשלו, שמחו על כך שרזומה הכישלונות שלכם גדל. "שימו לב מה קורה לאדם שאומר לעצמו 'נכשלתי' שלוש פעמים, לעומת מה שקורה לזה שאומר לעצמו 'אני כישלון'".

למה לימוד יזמות זה חשוב?

מציאות החיים כיום מצביעה על היזמות כעל אחד הביטויים המרכזיים של התקופה. מחקרים חינוכיים שונים מעלים את הצורך לחנך את הדור הצעיר לקראת עולם דינמי ומשתנה, לצמצם את הפעם בין מציאות החיים להוויה הבית ספרית ולהבטיח תכנית לימודים יותר רלוונטית ללומדים. ההתנסות במימוש יוזמות תורמת לטיפוח פרט יזם המאופיין ביכולת "לדעת" וביכולת "לעשות", לפתור בעיות הקשורות למציאות חייו, להוציא רעיונות מהכוח אל הפועל ולהשפיע על מהלך חייו ועל סביבתו.

ד"ר דוד פסיג, טוען שבעידן החדש יזדקקו למיומנויות חדשות בעיקר בשלושה תחומים: מיומנויות למידה, מיומנויות של יצירת קשרי אנוש ומיומנויות של בחירה ויזמות. המיומנויות החדשות יצריכו חשיבה אחרת נוכח המציאות החדשה. מבחינה קוגניטיבית יהיה צורך להכשיר את התלמידים להיות יזמים ובעלי חשיבה יזמית. פסיג, ד', "טקסונומיה של מיומנויות וכישורים קוגניטיביים עתידיים", בתוך: בית הספר העדכני - מהוויה מורכבת לעתיד מאתגר , מקראה, משרד החינוך התרבות והספורט, 1997.

בעתיד תשיגו משכורת, תנאים וסיפוק גבוהים יותר ככל שתוכלו להביא יותר תועלת היכולת להביא מקסימום תועלת לחברה, לארגון, ללקוחות זה בולט אצל הכישרוניים שבהם, אלה שהשיגו ציונים מרשימים בפסיכומטרי ובלימודים. רבים מאלה מאמינים שהסביבה בעבודה אמורה להכיר מהר בכישרונם ולתגמל אותם על עצם היותם כה מוכשרים. ואולם, הסביבה בעבודה, ברוב המקרים, בוחנת אנשים לפי התועלת שהם מביאים ולא לפי כישרונם התיאורטי. יכולת היזמות הנה אחד מהמרכיבים המהותיים בהפיכתך לבעל תועלת.

מהי מטרת החינוך ליזמות?

מטרת החינוך ליזמות לפתח ולטפח את כישורי היזמות של הלומדים הכוללים יכולות אינטלקטואליות, רגשיות, חברתיות, יצירתיות וביצועיות. יכולות אלה באות לידי ביטוי בגישה יזמית ובמערכת של כישורים, מיומנויות והתנהגויות יזמיות. כמו כן החינוך ליזמות מזמן היכרות עם מושגים מעולם היזמות החוץ בית ספרי ויוצר הזדמנויות לעשות שימוש בחשיבה היזמית ובמושגים בשיח היזמי בתהליך הלמידה.

מה כולל החינוך ליזמות?

כדי לפרוס את החינוך ליזמות באופן כולל ומקיף, יוצג התחום תוך התייחסות לחמישה מרכיבים: גישה, ידע, עשייה, חשיבה והערכה-השבחה. מרכיבים אלה יוצגו בנפרד, אך חשוב להדגיש כי בפועל הם מהווים מהות אחת.

מושגי היסוד

גישה יזמית

בחינוך ליזמות יש חשיבות לפיתוח גישה יזמית אצל הפרט ואצל הקבוצה. ניתן לראות בגישה יזמית אוריינטציה לחיים, תפיסת עולם, מצב מנטלי, state of mind , הכוללת: אמונות של הפרט ביכולתו ובכוחותיו לעשות ולהשפיע על מהלך חייו ועל סביבתו, ואמונה כי לכל בעיה ניתן למצוא פתרון. עמדות כלפי: שינוי, חדשנות, אתגרים, נטילת אחריות, אי-ודאות, סיכון, התמודדות עם קשיים וכישלונות, עבודת צוות ועוד. עניין בפתרון בעיות אמתיות והרצון לגרום לדברים לקרות.

ידע

היזם נדרש לידע בתחום היזמות, בתחום המיזם ובתחום האישי.

בתחום היזמות - על היזם לשלוט באסטרטגיות ובמהלכים הכרוכים בתהליכים המתקיימים לפני הביצוע (הפרה-אקטיביים) ובתהליכי הביצוע כגון: זיהוי צרכים; בחינת כדאיות; עריכת סקרים, עיבודם, ניתוחם וייצוגם; פילוח שוק; מהלכי תכנון; פעילות בצוות יזמי; פרסום, שיווק, פרזנטציה; משוב, הערכה ועוד.

בתחום המיזם - לכל יוזמה תחום תוכן משלה, המחייב למידה תוך איסוף נתונים וחקר. יזמים באופן טבעי נוטים ליזום בתחומים שקרובים ללבם. אך אין די בהיכרות כללית עם התחום אלא יש צורך בהכרות רחבה ומעמיקה.

בתחום האישי -לפיתוח פרט יזם ולמימוש הפוטנציאל האישי יש לטפח את היכרותו את עצמו ואת יכולתו לזהות נקודות חוזק ונקודות תורפה. כדי להגדיר לעצמו יעדים ולכוון את עצמו להשיגם עליו להכיר את נטיותיו וכישוריו. ההיכרות עם עצמו מתייחסת גם לתפקודו בתנאי מצוקה, לחץ, משבר ותחושת כישלון. בחינוך ליזמות יש מקום לשכלל את יכולתו של הפרט להתמודד עם מצבים של קושי ולסייע בידו לראות בהם אתגר.

עשייה

ההתנסות היא הדבר החשוב ביותר בחינוך ליזמות. אין מדובר בידע תאורטי אלא בפעולה של ממש והתנסות הלכה למעשה. יכולות מעשיות נחשבות לעתים קרובות כמשניות בחשיבותן בהשוואה ליכולות אקדמיות, אך בתחום היזמות חשיבותן רבה ומרכזית שכן היזמות מתבטאת בעשייה. היזם פועל להוצאת רעיונות מן הכוח אל הפועל . כדי לממש את המיזם הוא נדרש לשלוט באסטרטגיות פעולה הכוללות מהלכים של תכנון וביצוע, יכולת שכנוע, פרזנטציה ועוד.

חשיבה יזמית

החשיבה היזמית היא חלק בלתי נפרד מהחינוך ליזמות. חשיבה יזמית הנה מכלול התהליכים המחשבתיים שאדם מבצע בתהליך היזמי. חשוב לתת את הדעת לכך, כי כדי לפתח את מיומנויות החשיבה היזמית יש לתת להן את תשומת הלב הראויה במהלך הלמידה וההתנסות בתחום היזמות.

תכנון- מעקב - משוב – אסטרטגיות תיקון

חיוניות המשוב מהסביבה נובעת מהתלות הקיימת בין הרעיון לבין המשתמשים הפוטנציאליים בתוצר. לאורך כל התהליך היזם נדרש למשוב מסביבתו - לגבי בחירת כיוונים, זיהוי הזדמנויות ולצורך הערכה והשבחה של התהליך ושל המיזם. מטרת היזמות, בין אם זו פעולה חברתית או עסקית, היא לממש רעיון או אתגר במיטבו. כדי להציב סטנדרטים לשיפור איכויות, יש צורך בהפעלת מנגנוני הערכה מתמידים. יזמות לא איכותית - לא תשרוד.

למה יזמות? מה היא תורמת?

העשייה היזמית מעצימה את יכולת פרט לתת מענה לצרכים אישיים ולצורכי הסביבה. ההתנסויות בתהליך היזמי מטפחות כשרים מגוונים הנדרשים לצמיחה אישית, ללמידה ולתפקוד חברתי מחד גיסא ולגילוי מעורבות ויזמות חברתית מאידך גיסא.

היזמות מהווה כלי הכרחי בעולם העתידי, הדינמי, בו המציאות משתנה תדיר. בעולם זה היכולת להגיב במהירות וליזום הופכת לחיונית. המיומנות להוציא רעיון מהכוח אל הפועל היא אחת מהמיומנויות המרכזיות המבדילות בין מתחרים. היזם מהווה מרכיב הכרחי בכל צוות עבודה ובכל חברה, אך הוא יכול גם להוציא לפועל את רעיונותיו הוא.

האם החינוך ליזמות מתאים לתלמידי בית הספר היסודי?

את הגישה היזמית ואת הכישורים, המיומנויות וההתנהגויות היזמיות חשוב ואף ניתן להתחיל לטפח החל מהגיל הצעיר.

מה קורה כשמנסים לאמץ בחינוך היסודי את המושג "יזמות" שבאופיו הוא כלכלי- עסקי? כדי לאמץ את המושג "יזמות" בחינוך היסודי ההתייחסות היא למאפיינים ולתהליכים היזמיים תוך התאמתם ללומדים ולצורכיהם, לסביבות החיים הרלוונטיות להם, להתנסויותיהם ולפעילויותיהם בתחומים האישי, הלימודי, החברתי והקהילתי, לתופעות ולבעיות שאתן הם מתמודדים ולדברים שבהם יש להם עניין אמִתי.

למרות שהיזמות היא נושא מורכב המתייחס לתחומי דעת שונים, ליכולות פנימיות, למיומנויות ולכישורים ניתן לעסוק בחינוך ליזמות בהיקפים שונים וברמות התעמקות שונות, תוך התאמה לשלבי ההתפתחות של תלמידי בית הספר היסודי.

בצד התהליך היזמי המשוכלל והמורכב, ניתן לפעול בתהליך יזמי מקוצר, מינימלי ופשוט, ובהדרגה להרחיב ולהעמיק את ההתייחסות למרכיביו. ההתנסות במימוש מיזמים בתהליך יזמי תורמת לטיפוח כישורי היזמות של הפרט, מעצימה את רפרטואר ההתנהגויות היזמיות שלו ומעשירה את השימוש במושגים בשפה היזמית.

מהן המסגרות האפשריות ליישום החינוך ליזמות?

ניתן לעסוק בחינוך ליזמות במסגרת בית ספרית ובמסגרת יישובית.

במסגרת הבית ספרית החינוך ליזמות משתלב בלמידה בתחומי דעת ובנושאים שונים, כחלק מתכנית הלימודים הבית ספרית. כמו כן ניתן ליישם את החינוך ליזמות במסגרות כיתתיות ורב- גיליות כגון: תחומי עניין, מוקדי בחירה, מועצת התלמידים וצוותים משותפים של הורים- מורים- תלמידים.

המסגרת היישובית נועדה לתת מענה לקדימות המקומית והיא כוללת פעילות בקרב נציגי התלמידים, המורים וההורים ממספר בתי ספר ביישוב, בנושאים כגון - צמצום האלימות, תיירות, שיפור איכות הסביבה.

מהי סביבה לימודית המקדמת פיתוח כישורי יזמות?

לסביבה הלימודית השפעה רבה על פיתוח כישורי הפרט כיזם. ניתן להתייחס לסביבה הלימודית כחממה, כבית גידול ליוזמות, ולראות בבית הספר סביבת התנסות תומכת היוצרת תנאים נאותים ללמידה ולמימוש התהליך היזמי.

הסביבה שבה פועל הלומד - היזם כוללת מקורות מידע כתובים, אנושיים וטכנולוגיים. איתור הצרכים, זיהוי ההזדמנויות, איגום המשאבים ותהליך מימוש המיזמים מתקיימים בסביבה הבית ספרית (כיתה, שכבה, מסגרות רב-גיליות) ובסביבה החוץ-בית ספרית (קהילה, בית, ארגונים ומוסדות בסביבה). מפגש עם סביבות אלה ופעילות בהן הם בסיס הכרחי לפיתוח כישורי היזמות של הלומדים .

למורה תפקיד מרכזי בעיצוב הסביבה הלימודית, בפיתוחה ובהתאמתה ללומדים. המורה מזמן:

• למידה פתוחה - שבה תוצרי הלמידה נקבעים בידי התלמידים.
• מצבים שבהם הלומדים בוחרים את התחומים אשר בהם יממשו מיזמים, תוך מתן ביטוי לתחומי העניין שלהם.
• התנסויות למידה מעבר לכותלי בית הספר תוך שימוש במקורות (משאבים, מומחים) וחומרים מן הסביבה.
• אקלים לימודי המקדם ומטפח שיתופיות ועבודה בצוות יזמי, עידוד רעיונות חדשים ויצירתיות, סובלנות לניסוי וטעייה, סובלנות לכישלונות.